שיעור לזכר דודו - הרב משה רחלזון זצ"ל 

שבת שלום

השיעור לעילוי נשמת דודי הרב משה רחלזון שהלך לעולמו בשבת האחרונה. זכר צדיק לברכה

תראו עד כמה יפה השיגרה שנלקחה מאיתנו ! אחת השאלות המרכזיות בנוגע לסדר התפילות בבית הכנסת החוזרת שנה בשנה היא : האם קוראים או לא קוראים את מגילת שיר השירים בשבת חוה"מ פסח. השנה לצערינו אם נרצה או לא נרצה נאלץ בעל כרחינו שלא לקיים מנהג זה וכל אחד יבחר בביתו האם לקרא או לא...

מגילת 'שיר השירים', שאותה נוהגים רבים לקרוא בשבת חול המועד פסח, פותחת בפסוק " שִׁיר הַשִּירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה ", כלומר כותרת המגילה מייחסת אותה לשלמה המלך, שעליו נאמר בספר מלכים א' (ה:יב): " וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּה וָאָלֶף ".

מכאן למדו גם חז"ל ששלמה הוא מחבר 'שיר השירים'. כך מופיע במדרשים רבים כדוגמת א"ר יודן: ללמדך, שכל מי שהוא אומר דברי תורה ברבים זוכה שתשרה רוח הקדש עליו. וממי אתה למד? משלמה, שעל-ידי שאמר דברי תורה ברבים זכה ששרתה עליו רוח הקדש, ואמר שלשה ספרים: משלי, קהלת ושה"ש. [1]

מדרש זה, מלבד ייחוס הספר לשלמה, מסביר מדוע נכנס 'שיר השירים' למקרא: כיוון שהוא נכתב ברוח הקודש

ברור שהיו בקרב חזל מי שחלקו על קדושת המגילה אך בסופו של דבר התקבלה עמדתו הנחרצת של ר' עקיבא: "שכל הכתובים קודש ו'שיר השירים' קדש קדשים" (משנה, ידיים ג, ה).

      רוב פרשני ימי הביניים הלכו בכיוון דומה וראו ב'שיר השירים' ספר שכתב שלמה ברוח הקודש. למשל, כותב ר' ישעיה מטראני על הפסוק בספר מלכים (שם): וגם עשה אלף וחמשה שירים. וכל אלה לא נכתבו, כי לא עשאן ברוח הקודש, ואילו שנכתבו עשאן ברוח הקודש.

אף על פי כן היו בימי-הביניים קולות אחרים שראו בחיבור 'שיר השירים' או בקדושתו עניין מורכב יותר, ובהם נעסוק כאן.

א.  ר' יצחק עראמה  החזיק בדעה שרעיתו של שלמה המלך כתבה את המגילה (אך הוא בוודאי לא היה הראשון שסבר כך). הדעה כזאת כבר נדחתה בפירוש צפון-צרפתי מהמאה הי"ב : 

אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה . משירים שיש בהם שלמה, כמו " אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ " "אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה" . או שעשתה אהובתו של שלמה המלך עליו, לפי שכתוב בספר "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (שה"ש ג:ט), "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה" (שם ז). ואין זה אלא הבל, שהרי בכל הספר לא נזכר שם האהובה, כי אם שלמה. נמצא ששלמה עשאו, כמו " מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה" (מש' א:א; י:א), דִּבְרֵי קֹהֶלֶת " (קה' א:א), "דִּבְרֵי אָגוּר" (מש' ל:א), "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ " (יש' א:א). מי חכם ויבן אלה, כי הנשים דרכן לשיר במקהלות... אך כאן שלמה שיסד שיר זה עשאו במקום האהובים, שמשוררת על דודה. שכל דברי השיר שאינם מדברי שניהם, היא אומרת: "עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי" (ב:י). לא תמצא בספר "ענתה דודתי".

ב. דעה אחרת ששלמה חיבר את שירי המגילה אך לא ערך אותם לספר אחד. מדובר גם כאן בפרשן אלמוני מצפון צרפת, שפירושו למגילה שרד רק עד סוף פרק ג', והוא פורסם על-ידי ר' שמעון אפנשטיין לפני יותר מ-100 שנה:

שיר השירים. מיוחד מן השירים שהיו לשלמה, כי הרבה שירים היו, כדכתיב " וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּה [וָ]אָלֶף " (מל"א ה:יב), וזה אחד מהם. ויש לומר, כי מאותם שירים בחרו אנשי חכמה אלו השירים ודבקום, כדי ללמד על הקב"ה וכנסת ישראל, והכי קאמר: שיר שנתקן מן השירים אשר לשלמה, שלקחו משיריו ואספו זה השיר וסדרוהו על דרך הקב"ה וכנסת ישראל, והשאר הניחום. ... כי זה נתייסד ברוח הקדש, ונכתב בתוך כתבי הקדש, כי קדש קדשים הוא, כי אנשי החכמה סדרו דבריו של שלמה, כדכתיב: " אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה " (מש' כה:א)

עניין נוסף שעולה כאן הוא קדושתה של המגילה. לפי פרשננו, קדושה זו אינה נובעת מהשירים עצמם שחיבר שלמה ולא מרוח הקודש. כשחוברו, הם הובנו רק כעוסקים באהבת איש ואישה. רק מכוח עריכתם של אנשי חזקיהו, שהבינו ברוח הקודש שכמה מהשירים יכולים להתפרש בהקשר של אהבת ה' וישראל, נכנס 'שיר השירים' לכתבי הקודש.

ג. לפי דעה אחרת של אחד מפרשני צפון צרפת בימי-הביניים, הספר לא נכתב כלל ברוח הקודש אלא קיבל את מעמדו מסיבה אחרת לגמרי – היותו אהוב על הציבור. :

מפני מה נכתב זה מכולם? לפיכך נכתב, שנתחבב לעולם. ומדרש דכתב עליהם המשלים: לפיכך נכתב, שדרשוהו לעניין שיעבוד, ובוראם חפץ לגאלם ולהבדילם מן העמים להיות לו לעם, והם משתוקקים אליו ובוטחים בו כי לא יעזבם לאורך ימים ויגאלם ברחמיו וכרוב חסדיו

לסיכום, רוב רובם של פרשני ימי הביניים קיבלו את מסורת חז"ל שלפיה חיבר שלמה המלך את 'שיר השירים' ברוח הקודש. הדעות שראינו כאן מראות על עצמאות פרשנית שהייתה קיימת בכל זאת, בייחוד בצפון צרפת, בדבר מסורות כאלה.

שנזכה לחזור במהרה לשיגרה המבורכת שמאפשרת לנו להתפלל, ללמוד, לקרא ואפילו להתווכח – יחד כקהילה אחת מגובשת ומאושרת.

שבת שלום וחג פסח כשר ושמח