כשפורים קרה בפסח וחנוכה קרה בפורים

כשפורים קרה בפסח, וחנוכה קרה בפורים

חשבתם שאי אפשר להנדס את לוח השנה ? טעיתם !

מה גדול יותר שמונה ימים או 77 שנה ?

התאריך שבו אנו מציינים את חנוכה, כ"ה בחודש כסלו הוא למעשה התאריך שבו
(על פי ספר חשמונאים) טוהר בית המקדש מההרס והאלילים שהעמידו בו היוונים.

אך אם נחקור לעומק נגלה כי חג החנוכה מציין למעשה שני מאורעות משמעותיים

א.      ניצחון החשמונאים על היוונים

ב.      טיהור בית המקדש והדלקת המנורה בשמן טהור.

במסורת חז"ל בתלמוד ובהלכה, ניתן דגש רב על הצד ה"ניסי" של חנוכה.

שיאו של החג הוא הדלקת החנוכייה, המסמלת את נס פך השמן שאיפשר להדליק את המנורה במקדש, שמונה ימים רצופים (נזכיר רק שלמנורה היו שבעה קנים אבל זה כבר נושא למאמר אחר)

נס פך השמן, שמונה ימים של שמן טהור המדליק את המנורה ומאפשר ליהודים לתפעל מחדש את בית המקדש, הפך להיות חזות החג והסמל המרכזי של חנוכה.

אך לאיפה נעלם הנצחון על היוונים ?

מדוע נצחון החשמונאים על היוונים נדחק לו לקרן זווית כמעט ולא מוזכר בתלמוד?

מדוע וכיצד קרה שמאורע של שמונה ימים דחק לשוליים מאורע משמעותי וגדול ממנו – העמדת ממלכה יהודית חשמונאית בארץ ישראל במשך יותר מ 77 שנה (140 לפנה"ס עד 63 לספירה) ?

ניקנור – יצא מחנוכה בלי ראש ובלי יד !

כדי לענות על כך נחזור לשנת 161 לפני הספירה

הכירו את ניקנור מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים.

מצביא יווני אשר מצא את מותו בקרב נגד יהודה המכבי בשנת 161 לספירה.

וכך מתאר זאת ספר מקבים א' : "היהודים לקחו את השלל ואת הביזה וכרתו את ראש ניקנור ואת ידו הימנית, אשר נטה בגאווה; הביאו את הראש ואת היד לירושלים ויתלום. והעם שמחו מאוד ויעשו את היום ההוא יום שמחה רבה, ויקבעו לחוג בכל שנה את היום ההוא, שלושה עשר באדר."

שלושה עשר באדר – יום הניצחון על ניקנור, שנקבע לרגל ניצחונו של צבא יהודה המכבי על ניקנור וצבאו בקרב חדשה בשנת 161 לפנה"ס.

במשך מאות שנים ציינו היהודים את י"ג באדר כיום חג, היום שבו ניצחו המקבים את היוונים – זהו למעשה המועד המציין את נצחון מעטים מול רבים  ואם כך מדוע אנו לא מציינים את חנוכה במועד זה ?

אסתר, התענית והגורל

נדלג לפרס, לתקופה שאותה מתארכים ההיסטוריונים בין 400 ל 200 לפני הספירה, העם היהודי מצוי בגלות בפרס וחי תחת עולו של המלך אחשוורוש (שיש המזהים אותו עם  ארתחששתא הראשון נקודה פחות מהותית לעניינינו)

אסתר נשלחת לבית המלך, מתעמתת עם יועצו הבכיר המן אשר מחליט בהנף שרביט להפיל פור על תאריך השמדת היהודים בממלכת פרס ו 127 מדינות מלכותו של המלך (כמעט כל העולם הקדום באותה התקופה). ועכשיו שימו לב, המן מפיל את הפור בי"ד בניסן (ערב פסח...) והתאריך שנקבע להוצאת הפוגרומים לפועל הינו י"ג באדר שנה לאחר מכן ! בדיוק אותו מועד שבו מציינים היהודים מאות שנים לאחר מכן את יום ניקנור!

חז"ל אף אסרו להתענות ולצום ביום זה מה שרק מגביר את השאלה כיצד נקבע יום תענית אסתר למועד י"ג באדר ? מישהו פספס את התאריך ?

ההפתעה גדולה אף יותר כשאנו מבינים את צמידות התאריכים והמאורעות. המן מפיל את הפור בי"ד בניסן, ערב פסח, אסתר מצווה את כל היהודים בגלות לצום ולהתפלל שלושה ימים (נכון צום גם בליל הסדר) ושנה לאחר מכן בי"ג באדר המועד שבו היה אמור לחול יום הפוגרומים והשמת היהודים התהפך הגורל והיהודים עמדו על נפשם

סופגניות בפורים ואוזני המן בליל הסדר

התשובה (כמו כל דבר בצבא)  נחלקת לשלושה חלקים : פוליטיקה, דת ופרקטיקה.

פרקטית חז"ל הבינו שחייבים לעשות כאן סדר אחרת נאכל סופגניות בפורים ואוזני המן בערב פסח וערכו את לוח הזנה והחגים באופן שאנו מכירים אותו היום

דתית, פסח וליל הסדר נשארו ללא שינוי – בכל זאת חג מקראי ולא מבית חז"ל.

פורים – הוקדם למעשה בחודש או יותר נכון מצויין ביום שבו ניצחו יהודי הגלות את גורלם ולא הלכו כצאן לטבח,

חנוכה – הוקדם והודגש החלק הדתי והקדוש שבו – נס פך השמן וטיהור המקדש, תוך הקטנת צד הנצחון החשמונאי על היוונים מתוך כוונה (כנראה) להדגיש את הצד הניסי האלוקי ולא הצד מעשה ידי אדם.

פוליטית, חז"ל בחרו שלא להדגיש את נצחון בית חשמונאי על היוונים ולא לתת לו את הבולטות מסיבות שונות חלקן קשורות לפעילות הגאו-פוליטית של החשמונאים מול הרומאים ועמים אחרים וחלקם פשוט בשל העובדה שבית חשמונאי לקחו לעצמם כהונה ומלוכה, אותה מלוכה שהיתה נחלת שבט יהודה אלפי שנים.

אז מה למדנו ?

אני למדתי מכאן שיעור מאלף פשוט – לעולם אל תיקח את המובן מאליו כמובן מאליו, המועדים והתאריכים אותם אנו נוהגים לציין כבני אנוש אינם קדושים – אנו בוחרים מה להקדיש ומה להקטין, מה להעצים ומה לצמצם כי תאריך הוא בסך הכל עוד מספר על לוח השנה.

חנוכה שמח לכולכם