ורדה רחלזון ז"ל - כוחי ועוצם ידי

כוחי ועוצם ידי – פרשת עקב

מנחם אב תשפ"ב (19/8/2022) לעילוי נשמת ורדה סילקה בת מרים

ר' לוי יצחק מברדיטשב ראה פעם אחת איש הולך בחיפזון רב. שאלו הצדיק על מה אתה ממהר כלכך ? ענה האיש : אני רודף אחרי מזונותי ופרנסתי. אמר לו הצדיק וכי מנין לך שפרנסתך בורחת ממך ואתה רודף אחריה להשיגה ? אולי היא מאחוריך ואתה בורח ממנה ?

כוחי ועוצם ידי הינו ביטוי שהפך שם נרדף לאפיקורסות, כפירה וכפיות טובה כלפי שמיים. תיאור לאדם או קבוצה אשר זוקפים את תוצאות הצלחתם ליכולות עצמיות בלבד מפני שהם כופרים בקיומו של אלוהים ואינם מאמינים באלוהים כמי שנותן את הכוח לאדם לפעול בעולם. מתוך ויקיפדיה

הביטוי מופיע בפרשתינו

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה. וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים..... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה

האם באמת זו המסקנה בקריאת הפסוקים ולימוד המסר מאחוריהם ?

מחד אם נאמר  "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה". נצטייר כחסרי אמונה וכפויי טובה כלפי הקב"ה על כל הטוב שיש לנו (פרנסה, שפע, אוכל, וכו') כי לא כוחינו הוא זה שמאפשר זאת

מאידך נכתב בפירוש "ה' אֱלֹקֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל", כלומר הכוח הוא זה שנותן את התוצאה.

אין כל רע בחיי הנוחות, ועל האדם לפעול ולדאוג לפרנסתו – כסף (ולחם) אינם גדלים על העצים

נראה כי ההיסוס נובע מהשימוש במילה "פן"  "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה" וכו'

במבט ראשון נראה כי ה"פן" מצביע על איסור, שלילה להנות וולצבור נכסים" אך אם נמשיך ונקרא את הפסוק נראה הי ה"פן" מוסב על "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ". פן תשכח, לא פן תאכל ושבעת...

הפסוק מזהיר בפני הנטיה הטיבעית היא של "וישמן ישורון ויבעט"

כאשר תהיה במצב בו תאמר בלבבך "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" יש לזכור את ה' ש-"הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל".

שהכח הוא מאת ה׳, אבל החיל – הפרנסה שהרווחת – הוא בזכותך!

כך כתב רבינו ניסים, הר"ן (דרשות הר"ן דרוש עשירי): "רצה בזה כי עם היות שאמת הוא שיש באישים סגולות מיוחדות לדבר מהדברים, כמו שיש אנשים מוכנים לקבל החכמה, ואחרים מוכנים לשית עצות בנפשם לאסוף ולכנוס (להתפרנס ולשגשג), ולפי זה יהיה אמת בצד מה, שיוכל העשיר לומר 'כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה'. עם כל זה, עם היות שהכוח ההוא נטוע בך, זכור תזכור שהכח ההוא מי נתנו אליך ומאין בא, והוא אומרו "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל'. לא אמר וזכרת כי ה' אלוקיך נותן לך החיל, שאם כן היה מרחיק שהכוח הנטוע באדם לא יהיה סיבה אמצעית באסיפת ההון ואין הדבר כן, ולפיכך אמר, כי עם היות שכוחך עושה את החיל הזה – תזכור נותן הכוח ההוא יתברך".

ומוסיף אברבאנל

כך כותב אברבנאל (דברים ח): "והנה משה רבינו ע"ה לא רצה להכחיש הקדמתם מענין כוחם! אבל אמר: "וזכרת כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל". לפי שאיך יכחיש כוחם בעבודת האדמה והשתדלותם במקניהם וקניינם, והסיבות האמצעיות לא נוכל להכחישם כי הנה אימֶת החוש! אבל אמר: אמת הוא שאתם סיבה לדבר, אבל אינכם כי אם סיבות אמצעיות, לא סיבות ראשונות! כי עם היות שכוחכם ועוצם ידיכם 'עשה לכם החיל הזה' ומי נתן לכם אותו כח ועוצם יד ושאר הדברים ההכרחיים, כי אם הש"י?"

שבת שלום

| שיעורי תורה |