פרשת וישב - שיעור בנושא חלומות

חלומות שוא ידברו – האמנם ?

הקדמה

"ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו: ויאמר אליהם שמעו- נא החלום הזה אשר חלמתי: והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחווינה לאלומתי. ויאמרו לו אחיו: המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו? ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל-דבריו ויחלום עוד חלום אחר ויספר אותו לאחיו ויאמר: הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי ויספר אל-אביו ואל אחיו ויגער- בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואימך ואחיך להשתחוות לך ארצה? ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר" [בראשית ל"ז.ה-י"ב]

תגובתו הסותרת של יעקב "הבוא נבוא... ואביו שמר את הדבר" מעלה את השאלה האם יעקב האמין בעוצמתם של חלומות וכועס על גאוותו של יוסף או תופס אותם כראי נפשו של יוסף וכועס על גאוותו ורואה בה תוצאה של חינוך מפנק ומפלה ?

חלומות רבים מוזכרים במקרא ובתנך : חזון ארבע החיות של דניאל, חלומות יוסף, חלום יעקב (סולם מוצב ארצה), חלום נבוכדנצר על סוף ממלכת בבל (תקל תקל מנה ופרסין), חלומות פרעה (השיבולים והפרות), חלומות שר האופים ושר המשקים, חלום שלמה בגבעון ועוד.

לכל חלום פשר ומטרה אחרת אך המכנה המשותף לכולם הוא הנסיון לחבר בין המשמעות המיסטית-דמיונית של החלום למציאות המוחשית והעולם הסובב את החולם.

בשיעור זה ננסה לבחון את הגישות השונות לפתרון חלומות בעיני חז"ל והפוסקים לאור התפיסות המודרניות של משמעות החלום בראי הפסיכולוגי בעידן המודרני.

גישות שונות בתפיסת משמעות החלום

ידוע לנו כי אין בן אנוש אשר אינו חולם חלומות, הפסיכולוגיה טוענת כי אין אדם יכול להישאר שפוי בנפשו ללא חלומות, אלא שלא תמיד ניתן לזכור את אשר חלם בלילה, פעמים רבות הדבר נשכח, אלא אם כן , החלום מיוחד לטוב או לרע, או חלום על אדם שאינו בין החיים אשר מופיע עם מסר מסוים -במראות הלילה.

בספרות המקצועית מתוארות שלוש גישות שונות להבנת וניתוח משמעות החלום בעידן העתיק והמודרני. גישות אלו מנסות להסביר את מקומם של חלומות ומשמעותם על הרצף שבין אירוע מיסטי-נבואי לבין המודע והתת מודע של החולם.

א. גישה חיצונית

·         גישה חיצונית סבילה: גישה אשר אפיינה את התרבויות הקדומות, ולפיה חלומות מהווים מסר המגיע ממקור חיצוני לאדם (למשל, אלים או מלאכים).

·         גישה חיצונית פעילה: גישה המאפיינת את תרבויות המזרח, לפיה חלומות מבטאים מפגש של נפשו של האדם עם נשמות וישויות נוספות.

ב. גישה פנימית  - מבנית

·         גישה פנימית מבנית: גישה הממעיטה במשמעותו הפסיכולוגית של החלום ולפיה חלומות מהווים תגובה לגירויים סביבתיים המופיעה באופנים מעוותים עקב הירידה ביעילות מנגנוני הבקרה והשיפוט בשינה.

·         גישה מבנית קוגניטיבית: גישה שפותחה על ידי החוקר קלווין הול, ולפיה חלומות נמצאים על רצף החשיבה בעירות ועל כן מבטאים את אותם התכנים שמעסיקים אותנו בעירות - אך מציגים אותם באמצעות דימויים ויזואליים ולא מילוליים, בשונה מהחשיבה בעת הערות.

ג. גישה פנימית - תוכנית

זיגמונד פרוינד אבי הפסיכואנליזה, הרחיב את תפיסת החלום והציע כי החלום אינו מבטא מסרים וגם לא שחזור פשוט של רשמי היום שנקלטו ונרשמו במוח. לטענתו, החלום מבטא תכנים אשר נמצאים באזורים לא מודעים של הנפש ומצליחים לצוף בעת השינה, בשל התרופפות של מנגנוני ההגנה שלנו. מדובר בתכנים מאיימים ולכן הם נחווים עבורנו כבלתי נסבלים גם בזמן ערות וגם בזמן שינה. לפיכך, גם במסגרת החלום, הנפש שלנו משתמשת במנגנוני הגנה ומסווה את תכנים אלו באמצעות סמלים שונים.

יונג קרל גוסטב היה תלמידו של פרויד עד לנקודה בה התפצל ממנו ופיתח זרם עצמאי המכונה פסיכואנליזה יונגיאנית. יונג טען כי לא רק שהסמלים בחלום נושאים משמעויות ספציפיות, אלא שהם בעלי משמעויות אוניברסליות. כלומר, אין זה משנה אם בן לשבט אפריקאי או ילד אנגלי חולמים על נחש, ביצה או כתר זהב- המשמעות תהיה אחידה. גישה זו התפתחה על רקע אמונתו של יונג בקיומו של "לא מודע קולקטיבי" המתקיים במקביל ללא מודע האישי, ומייצג את החוויות התרבותיות-אנושיות שהצטברו במהלך השנים.

א.  גישה פנימית תוכנית-מבנית: גישה שמקורה בפסיכואנליזה הפרוידיאנית (פשר החלומות) , ולפיה חלומות מבטאים תכנים לא מודעים אשר נתפסים כבלתי נאותים ולכן מודחקים כאשר אנו ערים.

ב.   גישה פנימית תוכנית: הגישה שייסד האנליטיקאי יונג לפירוש חלומות, ולפיה חלומות מבטאים דחפים, ארכיטיפים וחלקי אישיות אשר איננו מודעים אליהם בערות ולכן הם מוזנחים ומוצאים את ביטויים באמצעות חלומות.

נסקור כיצד באות לידי ביטוי גישות אלו במקורות הקדומים (פרשני התורה), בתלמוד ובספרות חז"ל  בהלכה ובחסידות.

א. השתקפות הגישה החיצונית סבילה/פעילה במקורות

חלום הינו סוג של סימן משמיים, נבואה או מסר רוחני שעלינו להיות קשובים לו ולפעול בעקבותיו

איוב  "בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב, אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם". ופירש במצודות, שהקב"ה מראה לאדם בחלומו דברים הדומים למה שנגזר עליו בשמים, כדי שיחזור בתשובה.

ברכות נה, א) "וְהָאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו (קהלת ג, יד), אמר רבי יוחנן, זה חלום רע". ופירש רש"י: מיראתו ישוב ויכנע".

ברכות ט': ואמר רב יהודה אמר רב שלשה צריכים רחמים מלך טוב שנה טובה וחלום טוב מלך טוב דכתיב (משלי כא, א) פלגי מים לב מלך ביד ה' שנה טובה דכתיב (דברים יא, יב) תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה חלום טוב דכתיב (ישעיהו לח, טז) ותחלימני (ותחייני):

ברכות  נז, ב) "חלום - אחד משישים לנבואה".

ברכות נה,  "לאדם טוב אין מראים חלום טוב", ופירש רש"י: "כדי שידאג ולא יחטא ושיכפר לו עצבונו". "חלום טוב צריך רחמים", ופירש רש"י: "צריכים לבקש רחמים שיבואו, לפי שהם בידו של הקב"ה, ואין להם רשות לבא אלא ברשותו".

נדרים :  אמר רב יוסף: "נידוהו בחלום צריך עשרה בני אדם להתיר לו". ופירש הר"ן: "לפי שאפשר שבשליחות המקום נתנדה, ולפיכך צריך עשרה להתירו, ששכינה עמהם".  וגמרא זו נפסקה להלכה  בשו"ע "נידוהו בחלום הוי נידוי וצריך התרה"

ומצינו סוגיא נוספת שנחלקו בה רבותינו האם נדר בחלום צריך התרה או לא  על כל פנים מבואר בדברי הגמרא שנידוי חל אע"פ שהיה בחלום [וכמו כן לדעת הרשב"א נדר בחלום חל, וצריך להתירו], ומכאן מוכח שדברי חלומות בהחלט "מעלין ומורידין". ומעתה צ"ע בישוב הסתירה - באלו חלומות יש להתחשב, ובאלו לא.

ב. גישה פנימית פרגמטית

החלום תגובה לגירוי ולפיכך אין לייחס לו משמעויות נסתרות – פשוט תגובה למה שקורה לנו ביום יום.

·         ברכות נה,: "שמואל כי הוה חזי חלמא בישא, אמר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ (זכריה י, כ). כי הוה חזי חלמא טבא אמר, וכי החֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ, והכתיב (במדבר יב, ו) בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ. רבא רמי, כתיב בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ, וכתיב וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ ? לא קשיא, כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד". ומובא בגמרא שם כי "אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו", ופירש רש"י: "מה שהוא מהרהר ביום".

·         ברכות נה, "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים".

·         חלומות שווא ידברו : סנהדרין  "הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו, ובא בעל החלום [רש"י: "שר המראה החלומות בלילה"] ואמר לו כך וכך הן, במקום פלוני הן, של מעשר שני הן, זה היה מעשה, ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין". ודין זה נפסק להלכה בשו"ע [2] "היה פקדון ביד אביהם ואינו יודע היכן הניחו, ואמרו לו בחלום כך וכך הם ובמקום פלוני הם ושל פלוני הם או של מעשר שני הם, ומצאם במקום שנאמר לו ובמנין שנאמר לו, דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, אלא הרי הם שלו" [וכתב הסמ"ע: "דאף דכוון במקום ובמנין, מכל מקום יש לומר דבאומרו של פלוני הן לא כיוון"]. ובמסכת גיטין [2] מסופר: "ההוא אפוטרופוס דהוה בשבבותיה [בשכנותו] דרבי מאיר דהוה קא מזבין ארעתא וזבין עבדי, ולא שבקיה רבי מאיר. אחוו ליה בחלמיה אני להרוס ואתה לבנות. אפילו הכי לא אשגח, אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין".

הר' עובדיה יוסף: תשובת מרן הר' עובדיה יוסף לשאלה אדם שחלם חלום רע, האם יש ממש בדברי חלומות, ועליו לחוש למה שראה, או שאין צורך לחוש לזה?

תשובה: הנה אמת הדבר, שכבר בדברי תורתינו הקדושה אנו מוצאים כי יש ממש בדברי חלומות. כפי שהיה בחלומו של פרעה, שגילו לו אודות שבע שנות הרעב ושבע שנות השבע שיבאו, וכן נבוכדנצר הרשע חלם חלום שהיה אמיתי. ועוד. ולהבדיל מהם, יוסף הצדיק, שחלם חלומות אמתיים על עתידו, ושלמה המלך שבחלומו התנבא גם גן על עתידו. ומכאן, שחלומות יש בהם ממש, ואין להתעלם מהם באופן מוחלט. וכך גם ראינו בדברי הגמרא והפוסקים, שייחסו חשיבות במדת מה לדברי חלומות, וכפי שנבאר.

הנה הדבר ברור, כי לא כל החלומות יש בהם ממש, כי בכל מה שאדם חושב ומתעסק ומקוה לו במשך היום, דרכו בכך, שבהיותו ישן, עולות המחשבות בראשו בלא גבול של חשיבה הגיונית, וכך מכח הדמיון, האדם חולם כל מיני חלומות המלאים דברי הבל, כאילו הוא עף כנשר בשמים, וזוכה לעושר גדול, או נעשה עני. ובכל אלה אין להשגיח כלל, כי אין אלו החלומות שדיברו אודותם בגמרא ובפוסקים, ודברי חלומות אלה אינם מעלים ואינם מורידים.

אלא שבאמת כל זה דוקא בדברי חלומות אצל אנשים גדולים ומפורסמים בצדקותם. שכן כבר נשאל הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, באשה אחת שנפטר בעלה, ונקבר, והיא טוענת כי בחלומה בא בעלה, ואמר לה כי הוא מבקש שיעבירו את קברו למקום אחר. ונשאל הגאון רבי משה פיינשטיין, אם יש להתחשב בדברי החלום שלה. וכתב, שמכיון שאין האשה הזו מוחזקת בצדקות מופלגת, אין כל ערך לחלומה, שיותר יש לתלותו בהרהורי דברים שהיו לה במשך היום, ממה שנחשוב שבאמת זכתה שיבא אליה בעלה ויאמר לה דבר אמיתי.

ומדבריו אנו למדים, שבחלומות של רוב בני אדם, אין כל כך חשיבות, ואין צורך להתעסק בדברים אלה יתר על המדה.

ג.  השתקפות הגישה פנימית - תוכנית

גישת Better Safe Than Sorry – עדיף להיות קשוב היות ויש קשר הדוק בין התת מודע שלנו לכח הפועל ולפיכך עלינו להיות קשובים וזהירים.

בשו"ת התשב"ץ [כתב שהיות וחלק מהחלומות נכונים וחלק לא, הרי שיש ספק האם דברי החלומות נכונים, ולכן כאשר החלום עוסק בממונות, קיימא לן "ספק ממונא לקולא", והמוציא מחברו עליו הראיה. משום כך, אמרו בגמרא בסנהדרין  ובגיטין  בנדונים ממוניים "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין", ואזלינן בתר המוחזק. אולם כאשר החלום נוגע לשאלות באיסור והיתר, הרי ש"ספק איסורא לחומרא", וצריך לחשוש לאיסור ולהחמיר מספק, ולכן יש לחשוש לחומרא לנידוי בחלום [וכן נדר בחלום לדעת הרשב"א].

בספר מנחת אשר ביאר רבי אשר וייס : אם החלום בא לברר דברים, אין לו כל תוקף, ועל זה נאמר "דברי חלומות אין מעלין ואין מורידין". אבל בנידוי בחלום לא מדובר בבירורי ספיקות ובגדר נאמנות, אלא בדין מסויים של נידוי, שידעו חז"ל ברוח קודשם שיש מושג של מנודה לשמים המתגלה לאדם בחלומו [ובטעמם של הראשונים שחששו לנדר בחלום, כתב החתם סופר כי בדרך כלל אדם חולם בלילה מהרהוריו ביום, ולכן צריך לחשוש שאם נדר בחלום מן הסתם קיבל על עצמו את הנדר בהקיץ.

הרמח"ל – דרך ה': בספרו דרך ה' עוסק הרמח"ל בנושאים מרכזיים במחשבת ישראל ופילוסופיה קבלית. חלק ג' העוסק בענייני הנפש ופעולותיה כותב הרמח"ל על "ענין החלום"

ואולם ראתה החכמה העליונה לחלק הזמן לשני חלקים, האחד לפועל הבריות, והאחד למנוחתם, והיינו היום והלילה, כי היום הוא זמן המעשה והלילה זמן המנוחה. ושם בטבע הבעלי חיים שיישנו, כדי שתהא להם ולרוחותיהם מנוחה מעמלם, ובאותו הזמן יחליף מציאותם כח, בכל חלקיו הגופיים והנפשיים, וישובו חדשים לבקרים לעבודתם כבראשונה. והנה בהיות האדם ישן, כחותיו נחות והרגשותיו שקטות והשכלתו גם כן נחה ושוקטת, ורק הדמיון לבדו יפעל וילך וידמה ויצייר ענינים כפי מה שיזדמן לו משארית מה שנצטייר בו בעת היקיצה, ומה שיגיע אליו מן האדים והעשנים העולים אל המוח, אם מן הליחות הטבעיות, ואם מן המאכלים, וזה ענין החלומות אשר לכל בני האדם. ואמנם חקק הבורא ית' עוד, שהנפש העליונה שזכרנו תנתק קצת באותו הזמן מקישוריה הגופניים, וחלקים ממנה, דהיינו עד הרוח, יהיו מתעלים ומתנתקים מן הגוף, ורק החלק הא' שהוא הנפש יהיה נשאר עם הנפש התחתונה. והנה החלקים המנותקים ישוטטו במה שהונח להם, ויהיה להם עסק וענין עם הרוחניים, עם פקידים פקידי הטבע, או עם מלאכים ממלאכי החבלה, או עם השדים, כפי מה שיזדמן להם לפי סבה מהסבות. ולפעמים תמשיך הענין מה שהשיגה, בהשתלשלות עד הנפש התחתונה, ויתעורר מזה הדמיון ויצייר ציורים כפי דרכיו. וכבר אפשר שהענין שהשיגה יהיה אמיתי או כוזב, כפי האמצעי שעל ידו השיגתהו, וזה הענין עצמו ימשך עד הדמיון ויצטייר בדרכיו, לפעמים בבלבול גדול ובתערובת רב, מן הציורים הנפסדים הנמשכים מן האדים, ולפעמים ביותר בירור. וכבר תגיע לאדם הודעה וגילוי אזן על ידי אמצעי הזה, ממה שעתיד לבא עליו. ויקרה זה בגזירתו ית', שיודע הדבר לנשמה, על ידי אחד מן המשרתים מאיזה מין שיהיה, וימשך הדבר עד הנפש, ויצטייר בדמיון בסיתום או בבירור כפי מה שתגזור החכמה העליונה. ועל דבר זה נאמר, בחלום חזיון לילה וכו' אז יגלה אזן אנשים. נמצא כלל החלומות – ציורי הדמיון, מצד עצמו או מצד מה שתעירהו הנשמה לפי מה שתשיג. ואולם אין הפועל בכל אלה אלא אחד מן הכחות הרוחנים שמודיע לנשמה, והנשמה ממשכת עד הדמיון כמו שכתבנו, ואם הכח ההוא ממשרתי הקדש, יהיה הדבר אמת, ואם מכחות ההפך, יהיה הדבר כוזב, והוא מה שאמרו, כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד. ובכלם יש תערובת של הציורים הנפסדים של הדמיון עצמו, והוא מה שאמרו, אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. אך עוד חלומות אחרים נמצאים, והם חלומות הנבואה, ונבאר ענינה בפ"ע בס"ד: ,  ובפירוש הרש"ר הירש : "כי בזמן השינה האדם מתנתק מהחומר הגשמי, ובשל כך יש לחלק הנפשי שבאדם עסק וענין עם הרוחניים",

סמלים בחלומות

סמלים בחלומות משמעיות רבות ומגוונות, שכן החלומות שלנו מלאים בסמלים שמשקפים את המציאות ומה שעובר עלינו. ידיעת והבנת החלום מאפשרת הצצה לתוך תת המודע והתחברות לתחושות העמוקות הנחבאות בתוכינו

א.  מוות בחלום : מוות הוא אחד הסמלים הנפוצים, ובדרך כלל החווה מוות בחלום חש תחושת פחד. מוות בחלום מסמל בעבורינו או עבור מי שנפטר בחלום אריכות ימים. סמל המוות בחלום, בא לאפשר לנו לשחרר רגשות שליליים שאנחנו חווים ולא מאפשרים לעצמנו לשחרר במהלך היום.

ב.   נפילה בחלום: נפילה בחלום כאשר היא קצרה ומהירה בתחילת הלילה מסמלת שחרור והתכווצות של השרירים. אבל נפילה בחלום במהלך השינה העמוקה יותר מדבר על חוסר יציבות בחיים, תחושה שאתם מפספסים משהו ואי אחיזה .

ג.        אנשים קרובים המבקשים עזרה: מסמל כי בחייהם הם נמצאים בקושי או בצומת דרכים והם מחפשים את עזרתכם

ד.   לעוף בחלום: לעוף בחלום והתחושה שאנחנו עפים מסמלת תקופה בחיים של אי וודאות הרגשה של חוסר איזון בחיים ואי יציבות או תקופה שבה אנו נאלצים להתמודד עם ריבוי בחירות ואנחנו לא יודעים במה עלינו לבחור, תחושה של נתק מהקרקע.

ה.  שיתוק בשינה: שיתוק בשינה הינה חוויה פיסית של ניתוק מהגוף שלנו, תחושה שהגוף משותק בשינה בעוד שאנחנו מתעוררים. זו חוויה מאוד מלחיצה ויכולה להיות מלווה בניסיונות לצעוק ולהשתולל, לקרוא למישהו לעזרה או אפילו "לראות" דמויות מאיימות, זה נובע מהתעוררות של המודע בזמן שהגוף עדיין במצב של חלימה וזה מצב של שיתוק בשינה זמני, כל הניסיונות והלחצים יוצרים זרימה של אדרנלין בגוף מה שמאלץ את הגוף להתעורר.

ו.         ריצה בחלום: אם אתם רצים בחלום ומצליחים להתקדם סימן שמדובר בתחושה של התקדמות בחיים, אך אם הריצה כבדה או קשה יש בכן רצון לחתירה קדימה והתפתחות אבל משהו מונע מאיתנו להתקדם.

ז.        מבחן בחלום: מבחן או בית ספר בחלום מסמלים תקופה של למידה, אנחנו עומדים בפני שיעור או תקופה שתביא איתה שיעורים, התפתחויות ולמידה.

ח.  מים בחלום: מים בחלום ובכלל בעולם התת- מודע מסמלים את עולם הרגשות, ככל שהמים בלום יותר רגועים ככה אנחנו שלווים ורגועים יותר, ככל שהמים בחלום סוערים יותר ככה אנחנו בתקופה סוערת יותר. מים עכורים משמעותם שהרגש שלנו לא נקי והוא מעורב בגורמים נוספים כמו בצע כסף, מניפולציות, משחקים ילדותיים ועוד. שימו לב לאיכות המים בחלומות ותוכלו להבין טוב יותר את הרגשות שלכן.

לסיכום

למדנו על שלוש קבוצות שונות של גישות למשמעות החלום

א.      הגישה החיצונית – תוכנית, החלום הוא סוג של נבואה או מסר מכח עליון

ב.      הגישה הפנימית המיבנית המתייחסת לחלום כתגובה לגירוים ואירועים בחיינו

ג.       גישה פנימית תוכנית המתייחסת לתוכן החלום והקשר שלו לעולם הנפשי-פכיסולוגי

נחזור ליעקב, נראה כי הסתירה המובנית בתגובתו של יעקב, מחד "הבא נבוא" ומאידך "שמר את הדבר" הינה תוצאה של תפיסתו של יעקב אבינו את משמעות החלום תפיסה המשלבת בין הגישות השונות אותן סקרנו.

אם נחשוב לרגע, החוויה של יעקב בעקבות חלום יעקב משלבת את התפיסות מחד סולם עם מלאכים (גישה חיצונית תוכנית), עולים יורדים (תגובה לגירוי, עוזב מקום אחד ומגיע למקום אחר) ובעיקר תחושה נפשית של חוסר בהירות לגבי העתיד אך עם אמונה גדולה בקב"ה.

שבת שלום