ימי הולדת בהיסטוריה 🎂 היהודית

בס"ד

בחרתי לסקור את הארוע אותו אנו חוגגים היום "יום הולדת" מהזווית ההיסטורית החל מההיסטוריה היהודית שלנו וכלה בעמי העולם, ולהעשיר קצת את כולנו במקורו של מנהג זה ובדרכים השונות בהם הוא נחוג בעולם, ואפילו איזו מתנה קיבל אדמו"ר ידוע ליום הולדתו, ולסיום הוספתי עוד קצת עובדות מעניינות – אז קדימה, מוכנים לשיעור ?

אדם הראשון:

הראשון שיכל לציין את יום הולדתו היה, כמובן, אדם הראשון. הוא נברא ביום השישי לבריאת העולם, לאחר שהסתיימה בריאת העולם כולו: השמים והארץ, הצמחים והאילנות, החיות העופות והדגים, השמש והירח. זמן קצר לאחר שבא האדם לעולם נבראה האישה הראשונה שהיתה גם אשתו: חוה.

עוגת יום הולדת אמנם לא היתה להם, אבל הם 'חגגו' בדרך אחרת: הם אכלו מפירות עץ הדעת... על כך הם נענשו, וגורשו מגן-עדן.

האם ידעתם כי אנו חוגגים בכל שנה את יום הולדתו של אדם הראשון? בניגוד להנחה המקובלת כי ראש השנה הוא יום בריאת העולם, העולם נברא למעשה שישה ימים קודם לכן – בכ"ה באלול. ולמרות זאת אנו אומרים בתפילת יום ראש השנה "זה היום תחילת מעשיך", שכן עם בריאת האדם נמלאה כוונת הבורא: לעשות לו בית ומשכן בעולמנו זה.

משתה יצחק:

ויעש אברהם משתה גדול ביום היגמל את יצחק" מספרת לנו התורה, ולפי שתי דיעות היה זה יום ההולדת של יצחק: לדיעה הראשונה מלאו לו אז שנתיים, לפי הדיעה שניה הוא חגג את בר המצווה שלו.

מה הגישו במשתה? מכיוון שיצחק נולד בפסח, סביר להניח שהכיבוד היה מורכב ממצות ומזון כשר לפסח. אחד המוזמנים היה ענק בשם עוג מלך הבשן, שלא חיבב במיוחד את אברהם ואת בנו. הוא זילזל ביצחק והתבטא "באצבע קטנה אוכל להרוג אותו". על דברי ההתרברבות שלו השיב לו האלוקים: "חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו... בסופו של דבר, תיפול בידיהם".

פרעה: https://hitbonenut.net/archives/444

"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו."

את האיזכור הרשמי הקדום ביותר למסיבת יום הולדת אנו מוצאים בפרשת מקץ בחומש בראשית. פרעה שליט מצרים ערך מסיבת יום הולדת חגיגית לכל שריו ועבדיו. במהלך החגיגה הוא נזכר בשני שרים – שר האופים ושר המשקים – שישבו בבית-הסוהר בשל התרשלות בתפקידם. רש”י מפרש דברים אלה בפשטות: ‘יום הולדת את פרעה: יום לידתו’. כלומר, יום הולדת הוא יום הלידה, ויום זה, כך ניתן להבין, ראוי למשתה ושמחה.

היסטוריה:

היסטוריונים משערים שמקורן של מסיבות יום הולדת הוא בתרבות הפרסית העתיקה.

חיילים רומאים שהוצבו בפרס העתיקה אהבו את אופיין החגיגי של המסיבות שנחגגו ביום השנה להולדתם של אנשי פרס ורצו לחקות את המנהג הסמלי. כך הוא התפשט בכל רחבי האימפריה הרומית.

מנהג חגיגת ימי הולדת אומץ מיד על ידי תושבי האימפריה והיה נפוץ בכל האזורים בהם היא שלטה.

האפיפיור ואנשי הכמורה הנוצרית לא אהבו את מנהג חגיגת יום ההולדת משום שהם ראו בו מתחרה לחגים בהם חוגגים את הולדתם של הקדושים הנוצרים ולכן כאשר החלה הדת הנוצרית להתחזק התמעטו אירועים אלו ופחות ופחות ימי הולדת נחגגו. בתקופת ימי הביניים כמעט ולא נחגגו ימי הולדת כלל וכלל. רק מאוחר יותר, בתקופה הקרויה תקופת הרפורמציה, חזרו האנשים לציין את יום הולדתו של אדם באמצעות חגיגות מפוארות.

ימי הולדת ביהדות

העובדה שאזכור יום ההולדת בתורה מופיע דווקא ביחס לפרעה, הובילה כמה מגדולי ישראל לדחות בשאט נפש את האפשרות שיהודים יציינו את המועד. עדות בולטת להתנגדות לחגיגת יום ההולדת ניתן למצוא כבר בכך שישנה התייחסות דלה בלבד לנושא עריכת ימי הולדת בארון הספרים היהודי. אולם מעבר למיעוט העיסוק בנושא יום ההולדת, ישנם מספר טיעונים בעלי משקל לחשיבות המועטה המיוחסת ליום ההולדת הפרטי.

-          האדמו”ר ממונקאטש, ר’ חיים אלעזר שפירא, מציין בספר ‘דברי תורה’ כי ‘לא שמענו מרבותינו ואבותינו הקדושים לעשות כן…’;

-          בתלמוד הירושלמי מובא כי כאשר עמלק היה נלחם באומות אחרות, הוא היה מציב חיילים אשר להם היה יום הולדת באותו היום. כך הוא הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום.

-          הגאון האדר”ת, הרב אליהו דוד רבינוביץ’-תאומים מביע עמדה דומה ומדגיש כי ציון יום ההולדת הוא מנהג הבורים.

-          מתנגד חריף לחגיגת יום הולדת, לרבות בגיל 70, הוא הרב אברהם דוד הורוויץ; ראו שו”ת ‘קניין התורה בהלכה’.

-          יוספוס פלביוס (או בשמו העברי יוסף בן מתתיהו) מציין בספרו ‘נגד אפיון’ (שנקרא גם ‘קדמות היהודים’) שהגויים היו מנגחים את היהודים על כך שאין הם עורכים ימי הולדת כנהוג.

-          הרב יעקב וינברגר ומרדכי זפט מביאים ליקוט נרחב של מקורות התומכים ומתנגדים ליום הולדת בספרם ‘יום שאדם נולד בו, ימי הולדת במסורת ישראל’

לעומת המתנגדים לחגיגת יום הולדת, בחסידות רואים חשיבות בציון יום זה והפיכתו ליום מרכזי בחייו של האדם הרבי מליובאוויטש מסביר שההליכה מחיל אל חיל וצמיחה מיום הולדת למשנהו נובעות מכך שבכל יום מתחדשת מציאותו של האדם, ולכן הוא צריך להוסיף באותו היום על עבודתו בימים שלפני כן. הרבי משתמש כאן בטיעון הצמיחה וההוספה בעבודה כדי לחזק את חשיבות ציון יום ההולדת וייחודו.

ההימנעות מציון יום ההולדת נתפסת על ידי הרבי מליובאוויטש כמהלך שאולי היה מתאים לתקופה מוקדמת, אולם עתה, אי החגיגה של יום הולדת היא מוטעית ומבאר נושא זה באמצעות השוואה לפיה בתקופתו של התנא ר’ יוסי הגלילי היה ניתן לדעתו לאכול בשר עוף בחלב. אולם למרות שהאדם בן זמננו אינו נדרש להגדיל את עצמו למעלת צדיקות גבוהה מזו של ר’ יוסי הגלילי, מאז שנקבעה ההלכה מובן שלא אוכלים עוף עם חלב.

ימי הולדת בעמים ומדינות שונות

·         איטליה – מושכים באוזניו של הילד החוגג, מספר פעמים כמספר שנותיו…

·         אירלנד – אוחזים את הילד החוגג שראשו מטה ורגליו מעלה ו"חובטים" (בעדינות כמובן…) ברצפה כמספר שנותיו ו"חבטה" נוספת למזל טוב.

·         אנגליה – בעת הכנת עוגת יום ההולדת מוכנסים לתוכה אובייקטים סמליים: אם לדוגמא הוכנס מטבע לעוגה – סימן הוא שהאדם החוגג יהיה עשיר. חבריו של הילד החוגג מרימים אותו בידיו וברגליו, מעלים ומורידים אותו מן הרצפה כמספר שנותיו, ועוד פעמיים למזל טוב… משלוח אגרות ברכה ליום ההולדת החל באנגליה לפני למעלה מ-100 שנה. 

·         דרום אפריקה – ביום ההולדת ה-21 מקבל הילד מהוריו מפתח. המפתח עשוי מנייר/כסף/זהב וניתן לילד באופן סמלי על מנת לפתוח את דלת העתיד שלו.

·         מערב אפריקה – לאחר שמלאו לתינוק 8 ימים לוקחת אותו אימו לצעדה הראשונה בעולם הגדול. חברים ובני משפחה מוזמנים לפגוש את התינוק החדש.

·         ניגריה – יום ההולדת ה-1, 5, 10 ו-15 נחשבים לאירוע מיוחד. בימי הולדת אלה נערכות מסיבות ענק שבהם משתתפים למעלה מ-100 אורחים.  ביום ההולדת מתקיימת סעודה ובה אוכלים פרה שלמה או עז.

·         סודן – בסודן הילדים המתגוררים בערים חוגגים את יום הולדתם, בעוד הילדים המתגוררים בכפרים אינם חוגגים. הילדים אינם מקבלים ליום הולדתם מתנות כלשהם אלא כסף בלבד.

·         אינדיאנים – האינדיאנים משבט ה- Winnebago חוגגים ימי הולדת גדולים בה יכול לקחת חלק כל מי שחפץ בכך. השמועה על קיומם של ימי הולדת עוברת מפה לאוזן. מסיבות אלו נמשכות עד לתוך הלילה. בעל/ת השמחה מזמין/ה את האוכל האהוב עליה. עוגת יום ההולדת מוצגת בפני אורחי החגיגה. לחתוך פרוסת עוגה נחשב למחווה של כבוד

·         באקוודור, בוליביה וארגנטינה –חוגגים את יום ההולדת על פי יום הולדתו של הקדוש, שעל שמו נקרא הילד (ולא על פי תאריך יום הולדתו האישי). המסיבות נערכות בדרך כלל בשעות אחר הצהריים. במלאת 15 שנים לילדה, היא לובשת שמלה ורודה ונערכת לה מסיבה גדולה.  אבי הילדה נועל לה לראשונה נעלי עקב והם פוצחים בריקוד וואלס. אל ריקוד הוואלס של האב וביתו מתלווים 14 זוגות של נערים ונערות הרוקדים אף הם.

·         ברזיל –  בברזיל אוכלים הילדים סוכריות המעוצבות בצורת פירות וירקות. הבית מקושט בכרזות ובפרחי נייר בצבעים מרהיבים.   ביום ההולדת מושכים בתנוך האוזן של הילד כמספר השנים שהוא חוגג. מנהג נוסף הוא לחלק את פיסת העוגה הראשונה לחבר או קרוב אהוב, בדרך כלל היא ניתנת לאם או לאב.

·         פוארטו ריקו – הילד מקבל טפיחות על הזרוע, כמספר שנותיו. עורכים מסיבה גדולה הכוללת ארוחת ערב.

·         בולגריה –  אדם החי בבולגריה ונושא שם תנכי או היסטורי זוכה ביום הולדת נוסף וגדול יותר, מזה שחוגגים לו ביום הולדתו.

·         גרמניה – אחד מבני משפחתו של החוגג קם עם שחר ומדליק את הנרות שעל עוגת יום ההולדת. מספר הנרות כמספר שנותיו של בעל השמחה, ונר נוסף מודלק למזל טוב. הנרות נשארים לדלוק במשך היום כולו. בארוחת הערב שרים כולם את שיר יום ההולדת ובעל השמחה מכבה את הנרות. ילדים ביום הולדתם לא מקבלים מטלות ו/או שיעורי בית. כאשר מגיע גבר לגיל 30 והוא עדיין רווק, הוא נדרש לטאטא את מדרגות בית העירייה תוך שחבריו זורקים חצץ על המדרגות. בדרך זו הבנות העוברות תדענה שגבר זה עדיין רווק…

·         דנמרק –  דגל המונף מעל לחלון מבשר כי למישהו הגר בבית זה יש היום יום הולדת. גבר או אישה המגיעים לגיל 30 והם עדיין רווקים/ות מכונים "איש/אשת הפלפל". חבריהם נותנים להם במתנה מטחנת פלפל, לציון האירוע!

·         הולנד –ההולנדים מייחסים חשיבות רבה לאירוע יום ההולדת, ועל מנת שיזכרו את ימי ההולדת כולם הם מחזיקים בחדר האמבטיה לוח שנה שבו מצוינים ימי ההולדת של בני משפחה וחברים. כאשר אדם מבוגר אינו מסוגל להשתתף ביום הולדתו של ילד, הוא נוהג לשלוח לו כרטיס ברכה. המבוגרים בדרך כלל מביאים עוגת יום הולדתם למקום עבודתם.

·         ליטבניה – זר פרחים מונח סביב לדלת הכניסה של הבית בו נחגג יום ההולדת. הילד החוגג יושב בכיסא מקושט ומורם מעלה שלוש פעמים.

·         מצרים – למצרים יש בדרך כלל מוזמנים רבים ומסיבה זו הם לרוב אופים שתי עוגות יום הולדת. על עוגה אחת בלבד מונחים הנרות. עוד מוגשים במסיבה עוגיות, עוגות אישיות (gateaux), מקלות שומשום וסנדוויצ'ים קטנים. כל האוכל מוגש בפעם אחת.

·         ניו זילנד – על מצחו של הילד החוגג את יום ההולדת מוטבע סימן מיוחד העשוי מתערובת של צבע ויוגורט אורז, סימן למזל טוב.

·         סין – בסין כולם חוגגים את יום הולדתם בתחילת השנה, גם אם זה אינו יום הולדתם הרשמי. בסין מאמינים כי הילד נולד שהוא כבר בן שנה כך שיום ההולדת השני נחשב למאורע חשוב. ביום ההולדת מונח התינוק במרכז כאשר מסביבו חפצים שונים כמו מטבעות, בובה או ספר וכולם עוקבים אחר התינוק לראות איזה חפץ הוא ירים ראשון: אם הוא בוחר במטבע – הוא עשוי להיות אדם עשיר, אם בחר ספר – הוא עשוי להיות מורה, אם בחר בבובה – הוא עשוי להיות הורה לילדים רבים.

·         השפה המדוברת בסין היא מנדרין. לתת שעון כמתנה ליום ההולדת נחשב לחוסר מזל שכן שעון בשפה המנדרינית משמעותו מוות…

·         סקוטלנד – סטירה חלשה ניתנת לילד החוגג, כמספר שנותיו, ועוד סטירה קלה אחת למזל…

·         סרביה – הסרביים בדרך כלל אינם חוגגים את יום הולדתם הפרטי, אלא את ה: Krsno Ime או ה- Krsna Slava . זהו חג מיוחד לסרביים, חג שהוא דתי ואתני כאחד הנחגג לרגל אימוץ האמונה הנוצרית על ידי הסרבים.

·         ערב הסעודית – בערב הסעודית לא נוהגים לחגוג ימי הולדת פרטיים, בשל אמונות רוחניות. חתונות וימי חג, לעומת זאת, הם סיבה למסיבה גדולה.

·         קנדה – מורחים את אפו של הילד החוגג את יום ההולדת בשמן, סימן למזל טוב.  האמונה היא כי כאשר אפו של הילד יהיה חלקלק לא יוכל המזל הרע לדבוק בו. קיימת סברה כי מקורו של מנהג זה בסקוטלנד. בקוויבק שבקנדה, מקבל הילד מכות אגרופים כמספר שנותיו, ומכה נוספת למזל טוב…