פגשתי אותה בפינת הקפה עם מבט חלול.
"הכל בסדר", שאלתי ? "כן, סבבה", השיבה בסתמיות
"נו, אני מכיר אותך יותר מיומיים לדעת שזה הכי לא סבבה", ניסיתי
"הם לא מבינים", היא שלפה במבט כועס.
"מי לא מבינים ? מה הם לא מבינים?" ניסיתי לברר
"הם לא מבינים שאני לא יכולה לעמוד בלוז המטורף של הפרוייקט הזה, הם הביטחו הרים וגבעות ואין מצב שזה קורה, אני כבר שלושה שבועות בדיליי, אין לי חיים, אין לי בית, חולמת בלילות על מיילים והודעות וואטסאפ, והם ממשיכים לשאול ולשאול" ירתה עלי צרור מהיר.
ואז עשיתי את הטעות, שהעלתה על פניה את האדום הכי בורדו שראיתי בחיי,
טעות של מילה אחת
"למה"?
מה למה ? מה למה מה ? עכשיו גם אתה שואל למה ? לא מספיק כל היום אני חוטפת "למות" על ימין ועל שמאל ? מאיפה הבאתי לי את ה"למה" הזאת עכשיו... זרקה את הקפה לפח ויצאה מהחדר בעצבים.
למה – השאלה הכי מעצבנת בעולם
הכי קל לשאול למה, הרי אנחנו בסך הכל רוצים לברר את הסיבה
להבין מה גרם לויכוח, מה הוביל לבעיה, מה דירדר את האירוע לממדים קשים, אז מה הבעיה לשאול למה ?
למה זו שאלה ביקורתית !
כשאנחנו שואלים למה אנחנו (מבלי לשים לב) מייצרים סוג של ביקורת סמויה כלפי הנשאל.
מאחורי שאלת ה"למה" מסתתר המשפט המורכב הבא: "איך יכול להיות שקרה מה שקרה הרי חייבת להיות סיבה מוצדקת ואיך הגעת למצב שלא נערכת או התכוננת להתמודד עם האירוע"?
כן, זה הלמה הקלאסי, שבאוזני הצד השני נשמע אוטומאטית כמו טענה ולא כשאלה
למה יצאת מאוחר
למה לא הגעת בזמן
למה הקפה לא רותח
למה לא אמרת לו שאני לא מגיע
למה ולמה ולמה.
שמעתם פעם מישהו שואל "למה אתה כזה מוצלח"? (תכלס גם זו ביקורת או סוג של קנאה סמויה)
אז חלאס – תפסיקו לשאול למה ! למה ? ככה !
נסו להרגיל את עצמכם להוציא את ה"למה" מהלקסיקון, לא חייבים לחלוטין, אפשר להכניס כמה למות במסגרת דיון או תשאול בנוי היטב , למה שנועדה לברר פרטים ולא כשאלה סגורה.
ישנן המון שאלות טובות בהרבה, בעיקר שאלות פתוחות שמקדמות את הדיון ולא מסיגות אותו לאחור.
שאלות סגורות מול שאלות פתוחות
שאלות פתוחות מקדמות דיון רחב וממוקד בתוצאות, ולא מתמקדות רק באשמה או בבעיות הקיימות. הן מאפשרות להבין את הדינמיקה הפנימית, את החששות, ואת האפשרויות השונות לפתרון, תוך יצירת סביבה חיובית ומעודדת לשיתוף פעולה ופתרון בעיות משותף. שאלות פתוחות תורמות לפיתוח קשרים מקצועיים עמוקים ומקדמים פתרונות יצירתיים ומותאמים לצרכים.
שא
מתאוריה לפרקטיקה – דוגמאות לשאלות מקדמות
1 בירור סוגיות עסקיות
שאלות אלו נועדו להבין טוב יותר את המצב הנוכחי ואת הגורמים המעורבים בסוגיות העסקיות.
· “מהי התוצאה האידיאלית מבחינתך במצב הזה?"
· “כיצד הגעתם להחלטות שאתם בוחנים כרגע?"
· “מהם האתגרים המרכזיים שאתם נתקלים בהם בשוק הנוכחי?"
· “אילו אפשרויות נוספות שקלתם לפתרון הבעיה?"
· “מהם הקריטריונים להצלחה מבחינתכם?"
שאלות אלה מאפשרות להרחיב את הדיון בנוגע לאסטרטגיות, פתרונות חלופיים ותוצאות רצויות, מבלי להיכנס לוויכוחי ״למה״ שממוקדים בבעיה עצמה.
2 שיחה עם לקוח
שאלות אלו מיועדות להבין את הצרכים והציפיות של הלקוח בצורה מעמיקה.
· “כיצד אתה מרגיש לגבי הפתרון המוצע?"
· “מה חשוב לך כשאתה בוחר ספקים או שירותים?"
· “מהם הפרמטרים שעל פיהם אתה מודד הצלחה?"
· “איזה תמיכה אתה זקוק לה כדי להצליח?"
· “מהם הדברים שיכולים לשפר את חווית העבודה איתנו?"
שאלות פתוחות בשיחה עם לקוח מגדילות את הבנת הצרכים שלו ואת הציפיות מהפתרון המוצע, ומאפשרות גיבוש גישה מותאמת ללקוח.
3 שיחה עם עובד
שאלות אלו נועדו ליצור סביבה פתוחה לשיתוף ולהבנה של העובד.
· “ספר לי יותר על האתגרים שאתה נתקל בהם בעבודה היומיומית."
· “מה יכול לעזור לך לבצע את תפקידך טוב יותר?"
· “אילו רעיונות יש לך לשיפור תהליכי העבודה?"
· “איך אתה רואה את ההתפתחות שלך בארגון?"
· “מה חשוב לך בסביבת העבודה שלך?"
שאלות מסוג זה מסייעות לזהות בעיות ואתגרים של העובד, כמו גם רעיונות לשיפור ושיפור התקשורת הפנים-ארגונית.
4 שיחה עם מנהל
שאלות אלו מסייעות להבהיר ציפיות ולהבין את האסטרטגיה הניהולית.
· “כיצד אתה רואה את היעדים של הצוות שלנו?"
· “מהם הקריטריונים שעל פיהם אתה מעריך הצלחה?"
· “איך אנחנו יכולים לתרום יותר למטרות הארגון?"
· “מהם התחומים שבהם אתה רואה מקום לשיפור?"
· “כיצד נוכל לשפר את התקשורת בין המחלקות?"
שאלות פתוחות בשיחה עם מנהל מאפשרות הבנה טובה יותר של האסטרטגיות והציפיות מהצוות, כמו גם דרכים לשיפור ביצועים ותהליכים.
5 שיחה עם ספק
שאלות אלו מיועדות לברר את היכולות והמחויבות של הספק וליצור הבנה משותפת.
· “כיצד אתה מציע שנגביר את שיתוף הפעולה בינינו?"
· “מהן היכולות המרכזיות שלך שיכולות לתרום להצלחת הפרויקט?"
· “אילו אתגרים אתה צופה בתהליך העבודה המשותף שלנו?"
· “מהו התהליך שלך לטיפול בבעיות או בעיכובים?"
· “איך נוכל להבטיח שהציפיות שלנו יענו בצורה הטובה ביותר?"
שאלות אלו מאפשרות לברר את היכולות והציפיות של הספק, ולבנות שיתוף פעולה פורה וממוקד תוצאה.
שואל לעניין ומשיב כהלכה
"אם היו לי 60 דקות לפתור בעיה, הייתי מקדיש 55 דקות לשאלת השאלות הנכונות ו-5 דקות לפתרון." (אלברט איינשטיין)
גישה זו מדגישה את החשיבות של שאלת שאלות פתוחות וחכמות ככלי קריטי להבנת המצבים ולמציאת הפתרונות היעילים ביותר. שאלות חכמות אינן רק חושפות את הבעיה אלא גם פותחות דלתות חדשות להסתכלות יצירתית ופרודוקטיבית על כל אתגר.